הגן כחלל המשך- 

 

מהו גן? ניתן להגיד שגן היא תופעה ראשיתית 
 תופעה ראשיתית היא אינה התחלה של יש מאין, אלא מתבססת או קשורה בהווייתה לתופעה קודמת לה. היות ואני דנה בתופעת הגן כמרחב ראשיתי אוכל לומר כי גן הוא מרחב המתבסס על מרחב קודם לו. למצב זה אני קוראת משך והוא הצמיחה של תופעה

אחת מתוך תופעה אחרת
אנרי ברגסון מסביר את תופעת המשך מתוך דוגמה לאופן השמיעה שלנו את הלחן המוסיקלי, וכך הוא כותב: ”בשעה שאדם מעלה על זיכרונו, כממוזגים כביכול את צליליו של לחן...שחלקיו אומנם מובחנים זה מזה, אבל גם חודרים זה לזה מכוח זיקת הגומלין שביניהם." 
אמנם ברגסון התייחס לתופעת המשך רק בממד הזמני אך כשחושבים על תופעת זו בארכיטקטורה, אנו חושבים על ההיבט החללי. הווה אומר מדובר על חללים הנמסכים האחד לתוך השני. בשונה מחללים ברצף שהם ממוקמים האחד אחרי השני.
כמקרה מבחן, בחרתי להתמקם בעיר ירושלים ולחשוב על תופעת המשך כמתקיימת מתוך המשמעות הטבועה באופן אינהרנטי בעיר ירושלים, באירוע של עליה לרגל. הדרך אל העיר העולה מהוואדי, היא היא מרחב המחיה שהגיע מן החוץ באופן זה ניתן לומר
.שירושלים כעיר מקבלת את אורחיה הייתה מתרחבת
 

אזור ההתערבות שבחרתי לעסוק בו הוא שכונת הקטמונים ח-ט. בשולי השכונה למרגלות הגבעה שוכן עמק הצבאים, עמק המקשר

בין הכניסה הדרומית אל העיר- דרך האבות- לכניסה הצפונית אל העיר העובר בגן סאקר, קריית הממשלה, ליפתא ולבסוף מתחבר אל שער הגיא. הפרוייקט שואף  ליצירת החיבור והקשר המרחבי שבין ירושלים של מטה- עמק הצבאים כמהווה הדרך אל העיר המגיעה מן החוץ, עם ירושלים של מעלה- מרחב המחיה היומיומי, השכונה והשיכון. מיקום הפרויקט הוא בחיבור בין השניים, בכניסה התחתית של שיכון הרכבת ועולה מעלה בתוך מרחב המגורים אל היציאה העליונה בתוך השכונה. באופן כזה שהתופעה החללית המגיעה מן החוץ- עליה לרגל, נמסכת, מטפסת ומשתלבת  באופן אחיד במרחב המגורים, אך יחד עם זאת שומרת על אופייה החללי.